יום שלישי, 27 באפריל 2010

נקודות זיכוי לחיילים (שמרויחים הרבה) משוחררים

הפוסט הבא מדבר על המצב הקיים, של שירות חובה, ולא על המצב הרצוי על ידי התנועה, מתוך מחשבה שיש לפעול גם לשיפור המצב באופן מדורג ועל ידי הצבת מטרות ברות השגה בזמן קצר כמו הגדלת שכר חיילי החובה, בדרך להפיכת צה"ל לצבא חזק ומקצועי.

המחוקק רוצה לעזור לחיילים משוחררים שעובדים, ולהגדיל להם את הנטו, על ידי הקטנת המס המשולם על ידם.

המנגנון לעשות זאת הוא "נקודות זיכוי".
לדוגמא, חייל משוחרר ששירת שירות שלם, זכאי במשך 36 חודשים ממועד שיחרורו לעוד 2 נקודות זיכוי (מעבר ל2.25 נקודות זיכוי שמגיעות לכל אזרח).
מה זה אומר ת'כלס? שמתוך החישוב של המס שהחייל המשוחרר היה אמור לשלם על הכנסותיו מורידים בכל חודש 410 ש"ח (נכון להיום שווי נקודת זיכוי לחודש היא 205 ש"ח). כלומר המדינה נותנת מתנה לחייל המשוחרר (או יותר נכון, לא לוקחת ממנו מס שהיא הייתה יכולה לקחת) בסך של עד 5,920 ש"ח בשנה, ו17,760 ש"ח בכל שלוש השנים. אין ספק שזה תגמול משמעותי. להזכירכם, חיילים קרביים מקבלים רק קצת יותר מסכום הזיכוי כל חודש במהלך שירות החובה שלהם.

איפה הקץ'?
כדי לקבל את הטבת המס, חייבים לעבוד בעבודה ששכרה הוא בגובה כזה שיהיה חייב במס.
על מנת לנצל את כל ההטבה, החייל המשוחרר צריך להרוויח בממוצע בכל חודש 7,583 ש"ח. על מנת לקבל משהו מההטבה, החייל צריך להגיע למדרגת המס הראשונה, שהיא 4,610 ש"ח בממוצע לחודש.

עכשיו תחשבו על החיילים המשוחררים שאתם מכירים. מה הם עושים אחרי השחרור? מי מהם מרוויח סכומים כאלה?
רבים מאוד מהחיילים המשוחררים עובדים בעבור שכר מינימום, ולכן הטבת המס לא רלוונטית כלפיהם כלל. משוחררים רבים הולכים ללמוד באוניברסיטה או להשלים את הבגרויות והפסכומטרי, ולכן עובדים באחוזי משרה נמוכים יחסית ולכן גם השכר שלהם יהיה נמוך מכדי לזכות בהטבה. שלא לדבר על הצעירים שטסים לטייל בחו"ל למספר חודשים אחרי השירות המפרך. כל אלה לא ירוויחו שום דבר מההטבה של מס הכנסה שניתנת להם תמורת השירות.
עם מי נשארנו? עם החיילים שמרוויחים טוב. אולי כאלה שהוכשרו בצבא למשרה ייחודית או טכנולוגית, אולי למדו לפני הגיוס, אולי כאלה שבקשרים טובים עם הבוס. הם יזכו להרוויח את כל הכמעט 18 אלף שקל.

ההצעה שלי פשוטה. לא ללכת על החזרים מסובכים על מנת לתגמל את החיילים שנים לאחר שהם השתחררו, אלא באופן מיידי להגדיל את השכר לחיילים בגובה שתי נקודות הזיכוי. בלי חוכמות - רוצים לתגמל חיילים? תעשו את זה בדרך הישרה והשוויונית.

יום שני, 26 באפריל 2010

פרשת ענת קם – בצבא מקצועי זה לא היה קורה

*בפוסט זה אתייחס רק להיבטים של ביטחן המדינה כלומר לקיחת המסמכים הסודיים ולא להיבטים הנוספים של הפרשה.


השיקול המרכזי לקיומו של צבא העם הוא שביטחון מדינת ישראל מחייב גיוס חובה. לצערנו, לסכנה הנשקפת מגיוס כולם לצבא לא מוקדשת כמעט תשומת לב.


ענת קם לקחה לביתה כ-2000 מסמכים סודיים ביותר. הסכנה הגדולה שנשקפת בנפילת מסמכים מסווגים אלו לידי האויב ברורה לכולם. בצבא מקצועי סביר מאוד להניח שהסכנה הזאת לא היתה מתאפשרת ממגוון סיבות.


  1. ברדק צה"לי סביר מאוד להניח שבלשכת אלוף המרכז כמו ברוב הלשכות בצבא משרתים מספר לא מבוטל של חיילים מיותרים לגמרי. כאשר ישנם הרבה חיילים מיותרים עם מוטיבציה נמוכה זה מתכון די בטוח לברדק. כפי שניתן לראות גם השופט התרשם כך. בברדק הצה"לי אגב נתקלנו שוב ושוב במלחמת לבנון השנייה בה צה"ל לא הצליח אפילו להביא אוכל לחייליו המצויים 2 ק"מ מהגבול.
  2. חיילים נוספים עזרו לענת קם להוציא את החומר. ראש קטן בצה"ל זה הרי דבר מאוד נפוץ, אף אחד אפילו לא שאל אותה מדוע היא צריכה את החומר. קשה מאוד להאמין שדבר כזה יכול לקרות בשב"כ או במוסד.
  3. בצבא מקצועי (ובכל מדינה שמכבדת את עצמה) לא ייתכן שאף אחד מהבכירים לא ייתן את הדין על ההפקרות ששררה בלשכת אלוף פיקוד המרכז בשמירה על ביטחון המידע. מדוע מפקד פיקוד מרכז באותה תקופה האלוף (מיל') יאיר נווה לא נדרש לתת את הדין על ההפקרות ששררה בלשכתו? האם נעשה משהו עם האחראים לביטחון השדה? צבא העם בישראל הוא כמעט מעל לכל ביקורת ולכן גם מעטים האנשים שתובעים את מתן הדין על כך.
  4. ענת קם היתה לפני הצבא עיתונאית וגם לאחר שרותה הצבאי. ייתכן שכחלק מראיית הקריירה שלה העתידית שלה כעיתונאית היא לקחה את המסמכים לביתה. לצבא מקצועי ניתן מאוד להניח שענת קם לא היתה מתגייסת אלא פשוט ממשיכה בקריירה העיתונאית שלה.
  5. סיווגה הבטחוני של ענת קם אפשר לה לשרת בלשכת אלוף פיקוד מרכז. בצבא מקצועי יהיו פחות חיילים וניתן להניח שהתחקור הבטחוני יהיה טוב יותר. ייתכן וכך היה אפשר למנוע מאנשים דוגמת ענת קם נגישות למידע כה רגיש.


פרשת ענת קם הנזקים


  1. השב"כ השקיע מאמצי חקירה מרובים ולאורך זמן רב. מדובר כאן ללא ספק בכסף רב ומשאבים רבים שהוקצו לשם כך.
  2. צו איסור הפרסום על הפרשה שנותר על כנו בישראל בעוד במדינות רבות בחו"ל כבר דווח על הפרשה לא הוסיף למעמדה המדיני של ישראל שכבר כיום לא מזהיר בלשון המעטה. ישראל הוצגה במדינות רבות כמדינה חשוכה כמו אירן וסין אשר אזרחיה אינם נהנים מחופש המידע.
  3. ידוע שלפחות דיסק אחד חסר, לא ברור היקפו של הנזק הבטחוני במידה והדיסק יפול לידיים לא נכונות.
  4. ידוע לכולם שחלק מהחיילים הסדירים ומילואימניקים מחזיקים בביתם ציוד צבאי כגון נשקים חרמוניות ועוד. האם ניתן באמת להניח שענת קם היא היחידה שהחזיקה חומר סודי? כמה עוד ענת קם קיימים היום?


להבא, כאשר נשקלות העלויות של צבא העם לעומת צבא מקצועי רצוי להוסיף פרשות כגון זו לתחשיב הכדאיות.