בתחילת ספטמבר 2010 הכריז סטיב ג'ובס על שינוי בלוגו של itunes. אחרי עשר שנים בהם הלוגו היה תו מעל דיסק, החל מגרסה 10 של התוכנה הלוגו יהיה תו מעל בועה כחולה. ההסבר לשינוי הוא שכיום, הפורמט של מוזיקה על גבי דיסק הפך לפחות רלוונטי, והיקף קניית קבצי המוזיקה עומד לעקוף את היקף רכישת הדיסקים.
אמנם השינוי הזה זכה לביקורת מצד משתמשים שהתרגלו למוכר והתקשו עם השינוי, אך לדעתי שינוי סמלי זה הוא עוד דוגמה קטנה לחדשנות של חברת אפל.
בשנת 2005 אוחדו שתי יחידות פיתוח התוכנה של חיל האוויר ליחידה אחת. כיאה לדור ה-2.0/ריאלטי, עליו נמנים רוב המשרתים ביחידה שמה וסמלה נבחרו באמצעות הצבעה בין אפשרויות שהעלו החיילים. לאחר ספירת קולות החיילים נבחר השם "אופק", וסמל שצייר אחד מהחיילים:
גם בלוגו הזה, כמו בלוגו של Itunes משנת 2001, יש מדיה לאחסון מידע. המדיה בסמל שנבחר, בצד הימני התחתון של הסמל, היא סרט מגנטי.
סרט הקלטה מגנטי ברוחב 1/4 אינץ' (תמונה לטובת הדור שלא ידע)
כנראה שהסיבה לכך שהחיילים הצעירים בחרו דווקא בסמל הזה, המייצג מדיה כל כך מיושנת, היא שהסיכה שעונדים על חזם רבים מהם שעברו את קורס התכנות הצה"לי כוללת את אותו סליל בדיוק:
סיכת קורס תכנות - צילם: רן כהן
יכול להיות שחשיבות המורשת וההיסטוריה ביחידת תוכנה צבאית תופסת מקום מרכזי כחלק מגאוות היחידה, אבל האם זה רעיון טוב לפתח תוכנה במסגרת שירות החובה צבאי? האם המפתחים האופטימלים למערכות עליהם מתבסס הצבא הם אנשים מוכשרים אך ללא ניסיון, שעברו הכשרה קצרה או למדו תואר אקדמי, ומבצעים את הגילוח המקצועי שלהם בצבא?
כיוון שהצבא הוא גוף היררכי במהותו, בו הדרגות הנישאות על הכתפיים משקפות את המעמדות (וגם את המשכורות ותנאי השירות), החיילים בעלי הניסיון שבוחרים להישאר בצבא יתקדמו בצד הפיקודי, ויהפכו למפקדים/מנהלים. למרבה הצער בתפקידים כאלה הם יתרחקו מהעיסוק הטכנולוגי ויאלצו להתמודד גם עם נושאים אחרים כמו עניינים תקציביים ומשמעתיים (גילוח וצחצוח של החיילים, תורניות שלהם וכיוצא באלה נושאים צבאיים).
מייקל אייזנברג, מאשים במניפסט החומוס שלו את הממשלה בכך שהמפתחים בצבא, שהם המקור המרכזי למפתחים בתעשיית ההיי-טק הישראלית מכורים לטכנולוגיות של מיקרוסופט במקום לטכנולוגיות חדישות יותר, מה שפוגע בסטארט-אפים בהם הוא משקיע, שלא מצליחים למצוא כוח אדם עם הכשרה מתאימה. גורם מרכזי לכך לדעתי הוא הקושי הרב בגיוס מפתחים בעלי ניסיון לתוך הצבא, ומכך שכמעט כל מי שמפתח בצבא נטול כל ניסיון מחוץ לארגון זה, והמגרש של בחירת הטכנולוגיות נותר לכיבוש קל של בחירות אזרחיות.
הפתרון המסתמן כרגע הוא מיקור חוץ של מה שחשוב ואפשר להוציא החוצה לאזרחות. חברות Ness ואלביט מערכות הודיעו כי קיבלו חוזה לפיתוח מערכת ניהול מידע עבור חיל האוויר. כנראה שגם בצבא מתחילים להבין איפה כדאי לפתח תוכנה גם אם זה עולה יותר לכאורה.
רשומות
6 תגובות:
רציתי לשאול האם התנועה שלכם תומכת גם בשינוי הכי חשוב - העלאת גיל הפרישה ל-67 (ללא לוחמים, וכנראה גם במודל שלכם עדיין יהיו כאלו).
בין הבעיות העיקריות של היום היא הפרישה בגיל 40 הגורמת נזק עצום לכלכלת המדינה.
תודה.
אנונימי, התשובה היא כן - ברגע שהצבא עובר למודל מקצועי, אין סיבה שגיל ותנאי הפרישה בכל הצבא לא יהיו זהים לתפקידים דומים בשירות המדינה, או בחברות אחרות.
כמובן שבתפקידים שוחקים במיוחד, כמו תפקידי שדה רבים, יש מקום לתת תגמול הוגן למשרתים, בדמות משכורת מכובדת וכן לאפשר פרישה מוקדמת.
-עפרי רביב, חבר בתנועה.
ככלל הרעיונות שלך מעניינים.
אבל מה שכתבת על הפיתוח בצבא הוא קישקוש וניכר שאינך בקיא באמת בפרטים (מקסימום במה שכתוב בעיתון).
כל חברה אזרחית הייתה מתחננת שתהיה בה רוח חדשנות כמו שיש ביחידות פיתוח בצבא.
לגבי צבא מקצועי-הרעיון נכון, אבל הוא אינו מתאים למציאות הישראלית.
ללא כל קשר, במודל הנוכחי יש פגמים רבים.
"מה שכתבת על הפיתוח בצבא הוא קישקוש וניכר שאינך בקיא באמת בפרטים (מקסימום במה שכתוב בעיתון)."
אני אוהב טענות לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. (תנסה - מקסימום שש שנים ביחידת פיתוח צבאית).
שירתתי בתור פרוייקטור אל מול גופי תוכנה בתוך צה"ל ומחוצה לו.
יש לי כמה הערות על הכתבה.
ראשית, הפיתוח בתוך צה"ל ממש לא נופל באיכות או במהירות הפיתוח מגופי תוכנה חיצוניים - ובעיקר הגופים הגדולים שנשכרים לתת שירותים (נס טכנולוגיות ודומיו).
המפתחים בחברות חיצוניות לא יותר מבריקים, ולעיתים קרובות לא יותר מנוסים מעתודאים ומתכנתים לובשי מדים.
הדרישות של צה"ל בד"כ יותר מורכבות והרבה יותר דינאמיות ממה שגופי תוכנה רגילים לתת בד"כ, וצה"ל עובד בקצב אחר לגמרי מקצב הפיתוח, ההטמעה והפריסה באזרחות.
אל מול גוף חוץ, הרבה יותר קשה לנהל קשר רציף, שינויי אפיון תכופים, וקצבי הטמעה ופריסה כפי שצה"ל רגיל. קצב העבודה הדינאמי והצורך במשוב תמידי מהווים אתגר לא קטן לרוב החברות מיקור החוץ כיום.
לא שחלילה כל יחידות הפיתוח של צה"ל מדהימות, ויש לי ביקורת רבה על חלקן, אבל ממש קשה להגיד שצריך להפסיק לאלתר לגייס ולהכשיר מתכנתים.
גם בצבא ארה"ב נשמעת בשנים האחרונות ביקורות רבה מאד על מיקור חוץ של פרויקטי תוכנה גדולים - שסובלים מעלויות גדולות, ביצועים נמוכים, ולעיתים פספוס מוחלט של דרישות המערכת. נכתבו על זה לא מעט כתבות למי שעוקב (למשל ב-Wired), וארה"ב מחפשת דרכים להקטין את מיקור החוץ של התוכנה.
לא פעם שמעתי על בכירים בצבא ארה"ב שהביעו קנאה די גדולה ביכולת הישראלית לקיים גופי פיתוח איכותיים in-house בין השאר בזכות הקורסים ופרויקטי העתודה הצבאית, תלפיות וכד'.
אשר לנקודה אחרונה הנוגעת להתבססות רבתי על כלים של מייקרוסופט, מדובר בנקודה מבולבלת מאד.
ראשית, כי מיקור החוץ (ע"י נס, אלביט וכו') הוא כמעט תמיד מבוסס גם הוא על פתרונות של מייקרוסופט, ו/או התאמה שלהם, כך שלא ברור מה הכותב רצה להגיד.
שנית, כי קשה לערער על כך שעבור פיתוח בסביבת חלונות, ערכת הפיתוח של מייקרוסופט היא עדיפה מבחינה ארגונית. היא מספקת פתרון הוליסטי, וסביבה עשירה וחזקה מאד לפיתוח פתרונות בזמן קצר. היא אולי לא הכי טובה טכנולוגית, אבל ה"עושר" והרוחב שלה נותנים מענה ארגוני מצויין לארגונים גדולים כמו צה"ל.
לכל דבר שלא דורש יעילות טכנולוגית חד משמעית (מערכות זמן אמת וכו') הפתרון של מייקרוסופט מציע זמני פיתוח קצרים וגמישות יותר גבוהה.
בעיניי גם בצבא מקצועי לא ניתן יהיה לוותר על מסגרות של עתודה, וכן קורסי תכנות יעודיים.
Siro, תודה רבה על התגובה.
אני חושב שהאיכות הפיתוח בגופים החיצוניים שנשכרים על ידי מערכת הביטחון, תלויה כנראה במידה רבה באיכות הפרויקטורים שאחראים לייצג את האינטרס של הצבא. למרבה הצער, במספר מקרים, גם הפרויקטורים עצמם הם חיילים שחויבו לשרת, חלקם מאוכזבים מכך שלא זכו לעבוד בתחום יותר ביצועי ופחות פקחי, שמקבלים שכר אפסי (אם הם בחובה) או נמוך (בשנים הראשונות של הקבע). לפעמים יש תחושה שהאינטרס שהם מייצרים הוא דווקא של הספק שרוצה למכור לצבא. אני מקווה שבצבא מקצועי החיילים בתפקיד זה יהיו בעלי ניסיון ושיעור קומה.
אשמח לקישורים בנושא על צבא ארה"ב.
אבל מעניין מה יגידו מנהלי הפיתוח במצב שבו:
א. *כל* המפתחים מגיעים ללא ניסיון משמעותי
ב. *כל* המפתחים ייעלמו תוך שלוש עד שש שנים.
ג. חלק מהמפתחים יעשו הכל בשביל להתחמק מעבודה - אך המנהל לא יוכל לפטר אותם (אבל כן יוכל לשלוח אותם לכלא).
ד. זמן ניכר מתוך זה המיועד לפיתוח יוקדש לשמירות, תורניות וכד'.
לא נשמע כמו הדרך האולטמטיבית לפתח תוכנה.
דווקא בתלפיות יש הרבה מוטיבים של צבא מקצועי:
לא מכריחים אף אחד להגיע לתוכנית, רק מי שרוצה ומשקיע ימשיך בה. החל מהיום הראשון בו עובדים - מקבלים שכר. יש השפעה רבה על תחום העיסוק והארגון בו החבר'ה האלה מוצבים, והכי חשוב - מתייחסים אליהם כאל משאב יקר וחשוב, ולא כאל כוח אדם זול.
לגבי הפתרונות של מיקרוסופט, אני משער שלעתים הצבא אף ידרוש דווקא פתרונות כאלה, כיוון שזה מה שמכירים האנשים שם.
אני מסכים שכשאנחנו מדברים על האופי ההולם לצבאנו, המשקל שצריך להיות לאינטרסים של קרנות ההון-סיכון לא צריך להיות גבוה.
הוסף רשומת תגובה