יום שלישי, 27 בינואר 2009

צבא מקצועי - לא מתפשרים

המפלגה היחידה בינתיים שמצהירה במצעה על הרצון לארגן את הצבא מחדש כצבא מיומן ומקצועי שיעסוק במשימות צבאיות, היא התנועה החדשה מרצ. זה היה גם מצעה בבחירות הקודמות. יו"ר המפלגה לשעבר, יוסי ביילין (שעוד נזכיר אותו בבלוג זה) ניסה לקדם את ביטול גיוס החובה בחקיקה, אך לא בהצלחה יתרה. בפוסט קודם ציטטנו כאן את החלק הרלוונטי מהמצע הקודם של מר"צ-יח"ד. מעניין למצוא את ההבדלים (חוץ משם המפלגה, מופיע שכר מינימום לחיילים בחובה במקום "שכר הולם" בפעם הקודמת, התייחסות למילואים, התייחסות לשירות לאומי).


מתוך המצע של התנועה החדשה מרצ - צבא ומדינה
מקומו המרכזי של הצבא בחברה בישראל וחובת הגיוס הכללית גובים מחיר כלכלי כבד של ימי מילואים ושירות סדיר ממושך, ומקבעים אי שוויון בחברה הישראלית. יש להיערך לקראת ארגונו מחדש של צה"ל כצבא מיומן ומקצועי שיעסוק במשימות הצבאיות הכרוכות בשמירה על הביטחון, לפי העקרונות הבאים:
• שירות החובה יכשיר גברים ונשים למקצועות בסיסיים וישמר גרעין סדיר לפעילות צבאית שוטפת; שירות המשך יהיה דיפרנציאלי לתפקידי פיקוד ותפקידים מקצועיים. במידה שלא יונהג שרות דיפרנציאלי יקוצר שירות החובה לשנתיים לשני המינים. 
• גיל המשרתים ומשך השירות יגזרו מצרכי השירות וההכשרה הנדרשת.
• יוקם מנגנון שקוף לבחינת בקשות לפטור משרות צבאי למי שאינם מסוגלים, מטעמי דת ומצפון, לשרת במסגרת צבאית, כמקובל במדינות דמוקרטיות אחרות.
• השירות בסדיר יזכה את המשרת בשכר מינימום.
• מערך המילואים ישמש להכשרה, אימונים ולעת חירום. משימות הביטחון השוטף יוטלו על הצבא הסדיר וצבא הקבע.
• שירות אזרחי למען הקהילה יוצע כאלטרנטיבה התנדבותית לאלה שאינם משרתים בצבא.
• יוקם גוף חקירות חיצוני ובלתי תלוי אשר יהיה מחויב לחקור כל מקרה מוות של אדם שנגרם כתוצאה מפעילות של צה"ל, המשטרה, או כוחות ביטחון אחרים.
• התנועה החדשה מרצ תמשיך להוביל את המאבק להבטחת תגמול נאות לחיילי מילואים, בין היתר: פיצוי כלכלי מלא בגין שירות במילואים; העלאת הסף המינימאלי לתשלום דמי מילואים לשכר הממוצע במשק; הקלה של שעת עבודה ביום לבן/בת זוג של המשרת במילואים.
כאמור המצע היה דומה מאוד גם בבחירות הקודמות. חיים אורון, יו"ר המפלגה כיום, אמר תוך כדי נימוק הצעת החוק שהגיש "שכר מינימום לחיילים בחובה":
אני מאוד מאוד נגד צבא-הגנה לישראל כצבא שכיר או כצבא מקצועי
כדאי לחדד את השיח הציבורי - מה ההבדל בין צבא שכיר, צבא מקצועי, צבא מתנדבים, צבא שכירי חרב. להבנתי אמירה כמו "אני מאוד מאוד נגד צה"ל כצבא מקצועי" היא בעייתית מאוד. בפרט, היא לא מסתדרת עם המצע שאומר כי יש להערך לארגונו מחדש של צה"ל כצבא מיומן ומקצועי. בנוסף הוא אמר שלדעתו אפשר להתפשר (לא כפי שמשתמע מהמצע) על כך שהשכר יינתן רק החל מהשנה השלישית לשירות, וכן על גובה השכר. אפשר לקוות שג'ומס ניסה לשכנע את הח"כים במליאה לתמוך בשכר לחיילים, ולכן התפשר.

לסיכום, לא מצאנו עדיין מפלגה עם מצע שתומך כל-כך בהתמקצעות של צה"ל. מקווים שהח"כים המיועדים יקראו ויזכרו את המצע שלהם.






יום ראשון, 25 בינואר 2009

ציפי לבני עונה לשאלת הבלוג

מתוך האתר של ציפי לבני

מה את אומרת על הפיכת צה"ל לצבא מקצועי יותר, ואת השירות בו לשיוויוני יותר? ובתוך כך: העלאת השכר לחיילים בשירות חובה, קיצור השירות, אפשרות לשרת בשירות אזרחי במקום בצבא?

אני תומכת בהרחבת מסגרות השירות האזרחי כך שכל צעיר ישראלי יוכל לתרום למדינה ולחברה. לגבי צבא מקצועי- אני חושבת שחלק מעוצמתו של צה"ל באה מהיותו צבא העם וראינו דוגמאות לכך במבצע "עופרת יצוקה". אני מקווה שבשנים הקרובות ניצור סיטואציה מדינית כזו שתאפשר קיצור שרות החובה למינימום ההכרחי.

שאלות:

  1. אולי צבא מקצועי-התנדבותי יהיה עוצמתי אף יותר מצבא העם? אולי הוא יעיל הרבה יותר, ויגרום לחברה ישראלית טובה הרבה יותר? אולי שווה לחשוב על זה ברצינות, כולל ניתוח צבאי, כלכלי וערכי?
  2. האם ראינו דוגמאות לכך גם ב"מלחמת לבנון השניה"? לא לפי דו"ח וינגורד.

שלחנו לציפי את השאלות האלה, ובתשובה הפנו אותנו לשאלה זו:

שלום גברת לבני, מה דעתך על הרעיון של ביטול חוק שירות חובה והפיכת צה"ל לצבא מקצועי בשכר? יתרונות עיקריים של מימוש רעיון זה: אין מקום לכך שגודלו של ארגון כלכלי כלשהו(וצבא בכלל זה) ייקבע על סמך גודל האוכלוסיה. קשה להאמין שהסיכונים שאיתם צה"ל מתמודד היום גדולים מאלה שהיו כאשר האוכלוסיה היהודית והדרוזית בישראל היתה מחצית מהיותה היום. יש להניח גם כי העובדה שצה"ל מוותר על המכונים "משתמטים" נובעת מכך שהוא באמת לא נזקק להם. צבא ינו מסגרת מתאימה לכל אחד, בלי קשר לפציפיזם ולאהבת הארץ. ביטול חוק שירות חובה יקדם את הצדק והשוויון בין אזרחי המדינה, ובמיוחד יפחית את המתח בין העדות והמגזרים שאינם משרתים לבין המשרתים. הערה: ייתכן שאילו היתה אופציה ממשית של שירות חובה לאומי/אזרחי, זה היה נותן חלופה הולמת
לביטול חוק שירות חובה, אלא שזה לא מעשי וממילא גם לא כלכלי.

ג.ש רמת השרון

שלום רב,
הפתרון לבעיה שאתה מדבר עליה היא לא בביטול שירות החובה אלא בהרחבת מסגרת השירות האזרחי והלאומי לכל האוכלוסיה בגילאי 18 בישראל. כך כל צעיר יתרום למדינה וירגיש שהוא חלק ממנה ובהתאמה יופחתו המתחים בין המגזרים שהיום נושאים בנטל למגזרים שהיום אינם משרתים. איני יודעת מדוע אתה קובע ששירות לאומי/ אזרחי אינם אופציה ממשית. "מנהלת השירות האזרחי" שהחלה לפעול לפני כשנה כבר הגיעה, בתקופה קצרה יחסית, להשגים יפים. אני לא מקבלת את התפיסה שהשירות אינו כלכלי- לא כל דבר צריך למדוד בפרמטרים כלכליים מיידיים- הרווח הכלכלי לטווח ארוך של השוואה בין המגזרים ושל תחושה כי כל אזרחי המדינה תורמים למדינה גדול יותר בעיניי מעלות השירות.

יום שישי, 23 בינואר 2009

שר האוצר רוני בר-און: "הצעה קלוקלת"


השר רוני בר-און, בכנסת האחרונה, בתגובה להצעת החוק של ח"כ עמיר פרץ להעלות את שכר החיילים בחובה: "ברור לחלוטין שנימוקי המציע עמדו לעיני הממשלה, אבל זו הצעה קלוקלת שפוגעת בערכים עליהם חינכנו ששירות החובה איננו צבא מקצועי"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3624028,00.html

נחמד לקרוא שאדם ערכי כמו רוני בר-און מתנגד להצעת החוק, ועוד מסיבות ערכיות.
ומה הערך עליו חינכנו? "ששירות חובה איננו צבא מקצועי". לא להיות מקצועי זה ערך?! (זה מסביר הרבה דברים במדינה שלנו).
מציע לשר לוותר על משכורותו (32,411 ש"ח, נכון ל11.1.2006) ולתרום את זמנו מרצו בעבור דמי כיס של 350 שקלים, בשם הערכים עליהם חינכנו.

(ואם אתם מתלבטים למי לא להצביע, מזכיר שרוני בר און נמצא במקום החמישי ברשימה של קדימה)