"חיל האוויר: החרדים עם הכי הרבה מוטיבציה"

במאמר שפורסם לפני כשבוע בYNET, מוזכרים חיילי פרויקט שחר כחול, פרויקט המשלב חיילים חרדים, שהיו פעם בסטטוס של "תורתם אומנותם" במקצועות טכנולוגיים בחיל האוויר, בתור החיילים המובילים בין קבוצות האוכלוסיה בנכונות לצאת לקצונה והמשך שירות בקבע.

נראה לי שיש כאן דוגמא ליתרונות שבצבא שהגיוס אליו הוא לא חובה. מספר מאפיינים של הגיוס החיילים החרדים המזכירים צבא מקצועי:

1. גיוס בהתנדבות. כל החיילים היו פטורים משירות צבאי, ובחברה שלהם לא היו מקבלים כלל ביקורת על הפטור שנחשב לגטימי. כולם בחרו להתגייס תוך שקילת ההצעה. (יש לציין כי על פי הסדר "תורתו אומנותו" לאזרח שדוחה את השירות יש מגבלות בעיסוק בנושאים מעבר ללימוד תורה שמקובל לקבל עליהם שכר, בפועל קיימת תופעה של עבודה לא מדווחת ב"שחור", גם בזמן דחיית השירות)
2. שכר. חיילי שחר כחול מקבלים משכורת גבוהה משמעותית (בערך פי עשרה) מהשכר הסמלי שמקבל חייל חובה רגיל. הסיבה לכך היא תשלומי הת"ש (תשלומי שירות) שמקבלים החיילים בעקבות היותם נשואים ואבות לילדים (שש עד עשר שנים של דחיית שירות מאפשרים להקים משפחה בנחת גם בגיל צעיר).
3. תנאי שירות. מובטח למי שבוחר להתגייס לעסוק במקצוע טכנולוגי. אין מצב שחייל יתגייס ויגיע לתפקיד קרבי (בלי קשר לפרופיל שלו). מובטחת יציאה הבייתה בכל יום.
4. פטור מתורניות. הסיבה הרשמית היא שבתורניות עלולים החיילים להגיע למצבים שאינם מתאימים להם - למשל שהייה עם נשים. בפועל החיילים זוכים לעסוק במקצוע שלהם יותר מחייל רגיל או מאיש קבע שבמשך ימים ולילות רבים במשך השנה עוסקים במשימות אבטחה, גם אם יש להם הכשרה ייחודית.
5. בגרות. החיילים מתגייסים בגיל ממוצע של 24. שש שנים יותר מגיל הגיוס הרגיל, שלוש שנים יותר מגיל הגיוס של עתודאים שדוחים את השירות. החיילים החרדים מתגייסים בדרך כלל במצב נפשי בשל יותר, כשהם יודעים מה ולמה הם עושים.

זכינו להצצה במה קורה כשצבא העם שלנו מתחפש לצבא מקצועי - יותר מוטיבציה, פחות קיטוב בחברה, יותר כוח לפריפריות חברתיות. נראה לא רע.

תהייה שעולה היא: למה לישראלי פשוט אין את הפרבילגיות הנ"ל?

האם יש אפשרות שכל החיילים יקבלו תגמול הוגן בעבור שירותם?

אנחנו מאמינים שעם קצת אומץ ותמיכה בדעת הקהל, יש סיכוי.