יום שישי, 15 במאי 2009

על אדונים ומשרתים, והצבא שיש לו תקציב

אז רציתי לדבר כאן על תקציב הביטחון. על היותו של צה"ל הצבא הבזבזני בעולם. על ניהול לקוי, שטוף באינטרסים ולוביסטים, שדואגים לטפטף לכותרות העיתונים שלל תחזיות מזרות אימה וסכנות אינספור בימים של המאבק על התקציב - האיום האיראני, הסורי והטאליבני. נשק ביולוגי ואטומי. צוללות וטילים סיניים. כותרות בעיתונים על הקמת ועד של נשות אנשי הקבע המסכנים אשר יוצאים לפנסיה בגיל 45 (!). הם לא יכולים להתאגד בגלל היותם חיילים, ומזל שיש את האישה האוהבת שתדאג להם לתנאים הוגנים. אולי להורדת גיל הפרישה ל-40.

רציתי לדבר על אהוד ברק, שדרש שתקציב הביטחון לא יקוצץ, ואפילו יוגדל. בסוף הוא לא הצליח, אמנם (תקציב הביטחון קוצץ הכי פחות מכל משרדי הממשלה, שנאלצו לבצע קיצוץ רוחבי. מחצית מהסכום שקוצץ יוחזר גם בשנה הבאה) - אבל זה לא משנה את הנכונות שלו להיאבק עליו. בראבו לברק הסוציאל דמוקרט. איזה מזל שהצטרפתם לממשלת נתניהו.

אולי מישהו מכם יוכל להסביר, במטותא, מה הקשר בין האיום האיראני לבזבוז אשר שורר בצה"ל ונשפך מכל פינה? האם עם ישראל חושב שקצין ג'ובניק בגיל 30 שמקבל רכב, לשכה ונהג הוא דבר ראוי?


רציתי לדבר על הבזבוזים הזועקים לשמיים, על כפילות התפקידים המיותרת בזרוע היבשה ובאכ"א, על הגנרלים שתמיד מנצחים את החולים, הקשישים וניצולי השואה. על הקיצוץ בחינוך כדי שלרס"ב ברדוגו יהיה עוד כסף לקנות קפה. על אינספור החיילים שנמצאים בארגון שמתייחס אליהם ככוח עבודה זול.

אז רציתי - אבל בימים האחרונים נתקלתי בשתי ידיעות שאולי ימחישו זאת בצורה הטובה ביותר.

חיילים בישלו וניקו עבור טיול קצינים מפיקוד המרכז ובני משפחותיהם

"החיים הטובים של קציני פיקוד המרכז. הקצינים הבכירים יצאו לטיול עם המשפחות - החיילים נאלצו לבשל, להכין עבורם את השטח וכמובן לנקות כשעזבו".

תגובת דובר צה"ל:
"על מנת לחסוך בעלויות ולהימנע מחברת קייטרינג אזרחית, הוזמן מזון ממקורות הפיקוד בלבד. הפעילות הוגדרה כפעילת צבאית על אף השתתפות בני המשפחה של הקצינים בה. פעילויות מאין אלו הן שגרתיות ובהן משתתפים כדרך קבע חיילים וקצינים בכל רמות הפיקוד".


כמה דברים:
* בכתבה מצוין כי הטיול התרחש בהר המערות שבכרמל. פעילות צבאית, אם יורשה לי להעריך, זו לא. לכל היותר פעילות במסגרת צבאית. משמע, לא מבצעית. משמע - טיול (הקצינים היו גם בלבוש אזרחי).


* הפעילות הזו שגרתית? נפלא. עם ישראל מוזמן לקרוא וללמוד לאן הולך הכסף שלו.

* שתבינו, לזה מגייסים חיילים לצה"ל. כדי שישמשו כמשרתים. אם למישהו היה ספק, הנה הוא מתנפץ לנגד עינינו. ומה שיפה הוא שלצבא באמת זול יותר לקחת חיילים ולשלם להם 356 שקל בחודש, על פני לשכור חברת קייטרינג ולשלם לה כמה אלפיות.

* אבל, וזה אבל גדול, המדינה מפסידה מליארדים מאותם חיילים המשרתים בצבא ולא מתפקדים כאזרחים עובדים שמשלמים מיסים. נערי האוצר אף מציינים זאת במפורש בחוק ההסדרים (זהירות, PDF) האחרון, בעמוד 117: ההפסד הקיים כיום משירות החובה הוא כ-11 מיליארד שקלים (!). סכום שלעומתו 320 מליון השקלים שעולה הממשלה המנופחת והרעש שנעשה בגללם בתקשורת מצטיירים כבדיחה.

ראש המטה הכללי גבי אשכנזי הוא ראש ועד העובדים של קציני צה"ל

ומהחיילים המיותרים, לקצינים ש"מפקדים" עליהם ומביאים אותם להישגים רבים מבחינה אישית ומקצועית.

במהלך הדיון על התקציב, הציג שר האוצר יובל שטייניץ את הנתונים הבאים לראש הממשלה: עלות הפרישה של קציני צה"ל, היוצאים לגמלאות בגיל 45, ללא הבדל בדרגתם ובתפקידם, היא כ-4.5 מיליארד שקלים בשנה. נתון מדהים, שאחריו אמר הרמטכ"ל: " אנשי הקבע אינם עובדי קבלן. הם לא עובדים, הם משרתים". משפט שאחריו אמר ראש הממשלה : "אני לא יכול לקבל את זה, כל מערכת יכולה להתייעל". הרמטכ"ל אשכנזי הגבר-גבר השיב לו אז בהתרסה: "אז אל תקבל".

אתם הבנתם את זה?
במדינה מתוקנת עובד ציבור כמו אשכנזי, ששכח באיזה משטר הוא חי, היה צריך לעוף הביתה מזמן על התחצפות כזו לבוס שלו. אבל אל דאגה, לאשכנזי לא יקרה כלום. הוא גיבור ישראל ואוי למי שיעז לגעת בו, או להעמידו במקומו. לאחר הישיבה אשכנזי התנצל בפני נתניהו. מזל, אחרת עוד היה אפשר לחשוב שאנחנו מדינה שבה לצבא יש יותר כוח מלממשלה - או משהו.


אשכנזי דואג לעובדים שלו. אנשי הקבע הם, כידוע, אוכלוסיה מופלה ומוחלשת הזקוקה להטבות אינספור, כולל קצבה של עשרות אלפי שקלים בחודש על כ-24 שנות שירות, גם אם העבירו את רובן בקריה.

גמלאי צה"ל יכולים להירגע: יש מי שדואג להם ללובי מול פקידי האוצר. המורים, הקשישים, הנכים והעובדים - להם אין בולדוזר שיגונן עליהם מפני גזירות התקציב.

תודה לך, גבי אשכנזי, אשר דאגת להיאבק בכל קיצוץ אפשרי ולהתעסק בדברים החשובים באמת. יש מי שדואג לביטחונם של אזרחי ישראל.

***

לקריאה נוספת:
* בין התירוצים לקיצוצים - מאמר בגלובס מאת סטלה קורין ליבר
* בכיר באוצר לנתניהו: אל תיכנס לברק. למדינה יש צבא ולא להיפך
* הקיבה של הצבא - טור של יוסי שריד ב"הארץ"
* לאן הולך תקציב הביטחון - סדרת כתבות

7 תגובות:

דוד אמר/ה...

שי, אל תכעס. יש עוד הרבה מקום בבלוג להרבה פוסטים...

חלק מההתמקצעות שאנחנו כל-כך חולמים עליה, היא התיעלות. שאלת 52 מליארד השקל היא איך לעודד גוף גדול כמו הצבא להתייעל. הרי כל ניסיון קיצוץ גורם לצעקות רמות.

אני חושב שאם הצבא היה מקצועי יותר, וחיילים היו מגיעים עם קצת יותר מוטיבציה, למפקדים הג'ובניקים היה קצת יותר נחמד בעבודה שלהם, מה שאולי היה יכול לעזור באופן בו משכנעים אותם להשאר - פחות כסף ורכב, יותר סיפוק ועבודה מקצועית במקום גננות.

eitan אמר/ה...

שי,

גילוי נאות - אני קצין גו'בניק בן 30. יש לי לשכה [חדר], ויש לי רכב. אין לי נהג.

לא הבנתי כל כך מה אתה מציע. כל מוסד ממשלתי מועד לחוסר יעילות. האם אתה בטוח שכספי משלם המסים במשרד הבריאות מנוצלים הרבה יותר טוב ?
מה שמטריד ברגע שיוסי שריד מדבר הוא ההרגשה, שאולי בעצם לא צריך צבא. הרי כל מה שהם עושים זה טיולים. אשכנזי הוא גבר גבר שעושה פוזות, ואלוף הפיקוד אוכל קרואסונים כל היום לארוחת הבוקר. אך האם הם לא אנשים שגם השקיעו קצת יותר מהממוצע המקובל למען רווחת הכלל ? האם הם ישנו במיטה רכה כל לילה עם משפחתם כמו חלק גדול מאזרחי ישראל. האם הם ישבו לסעודות חג עם משפחתם כמו רוב האזרחים, האם הם בילו את נעוריהם בבילויים עם החבר'ה, או שהם ישנו במארבים, בשק"שים, בבסיסים נדחים, טחנו שבתות, יצאו למבצעים מסוכנים.
לדעת יוסי שריד, אין כל רבותא בכך. אם היינו פשוט עושים שלום היה מתברר שכל העמל הזה אינו אלא התרברבות גברית שנועדה להרשים את הצופים - אשכנזי גבר גבר.
אבל לא. מסתבר שבצה"ל עושים עוד כל מיני דברים חוץ מטיולים למפקדים, והסעות של נהגי בוס של קצינים גו'בניקים בני שלושים עם לשכה ורכב.

לגבי הפנסיה. די, ביבי כבר סידר את הנושא. זה כבר לא 45 לכל מי שאפשר היה לשנות לגביו את ההסכם, וזו כבר פנסיה צוברת, כמו לכל אזרח ולא תקציבית.

אז אם אני מבין את ההצעה שלך, ההצעה שלך היא להתייעל. כלומר לעשות את כל הדברים שכבר עושים עם פחות כסף. ליתר דיוק, לעשות רק את הדברים החשובים בפחות כסף. ולחסוך את הטיול של אלוף הפיקוד.
אני רוצה שנייה אחת לבדוק את הנושא הזה. אם הטיול של אלוף הפיקוד עם בני המשפחה היה מאורגן על ידי חברת קייטרינג שהיתה עולה X שקלים מכספי משלם המסים, האם היית עדיין רואה בכך בזבוז ?
אם כן, זה אומר שאתה חושב שההשקעה בטיול שכזה אינה משרתת את האינטרסים של משלם המסים. מדוע אם כן חברות עסקיות נוהגות להשקיע באירועים דומים ? חברות עסקיות נועדו הרי להשאת הרווח לבעלי המניות. ובכן התשובה היא שכנראה שהן רואות בהשקעה באנשים דרך משתלמת להשיא את רווחי בעליהן.
מה אם כן הבעיה ? כמובן, הבעיה היא בכך שחיילי חובה משרתים קצינים בכירים. מדוע זה שונה מכך שאנשי חברת הקייטרינג ישרתו אותם ? כנראה משום שעובדי הקייטרינג בחרו בכך מרצונם, וחיילי החובה משרתים גם שלא מרצונם. אלא שזו בדיוק הנקודה. חיילי חובה חייבים לשרת גם שלא מרצונם כל עוד הפעולה אותה הם מבצעים נועדה לשרת את בטחון המדינה. ואם הטיול המדובר תורם בעקיפין לבטחון, כמו שאירועים מקבילים בחברות אזרחיות תורמות לעושר בעליהן, אז אפשר לכפות חייל חובה לעשות זאת.


הבעיה פה אינה בעיה עקרונית. היא בעיה של גבול הטעם הטוב, ומתי ה"אינטרס הביטחוני" הופך להיות סוג של עבדות, שבו קצינים בכירים, מעבידים אוכלוסיות נמוכות לצורך תענוגותיהם הפרטיים.
אבל גם בלי מימד העבדות, צריכה כל החלטה בגוף ציבורי, להיבחן היטב. האם היא משרתת את האינטרסים של משלם המסים או לא, כיוון שהמסים נלקחים ממנו בסופו של דבר בכפייה, מתוך אמון שהכסף ישרת את האינטרס שלו.

בקיצור. אם רצית להגיד שצריך להתייעל - אז אתה צודק. אם רצית להגיד שיש היכן - כנראה שגם כאן אתה צודק. אם רצית להגיד שבצה"ל יש בזבוז משווע, יכול להיות שזה נכון, אבל צריך להיזהר מהדוגמאות הדמגוגיות של העיתונות לפני שנחפזים להחלטות כאלו. אני מניח שעדיין שהולך יותר כסף על אימוני חיל האויר בקרבות אויר (שיש הטוענים שהם מיותרים) מאשר על הקרואסונים של אלוף הפיקוד.

ההצעה של דוד, אם הבנתי נכון, היא שהעדר השכר לאנשי חובה יוצר אשליה אופטית שהזמן שלהם לא שווה כסף. זו כמובן טעות חמורה. ולכן ההצעה הקונקרטית היא לשלם להם שכר. זה יכול להגדיל בהתחלה את גודל תקציב הביטחון הנדרש, אך לאחר מכן כנראה שזה ישתלם גם כלכלית.

שי אמר/ה...

איתן,

קודם כל - תודה רבה על הזמן שאתה מקדיש ע"מ לתרום לדיון. אנחנו תמיד שמחים לדון ברעיונות שלנו.

יש לי את התחושה שההבנה שלך התחזקה אפילו עם כתיבת התגובה שלך. יכול להיות שאני טועה, אבל למעשה השורה התחתונה שלך הרבה יותר מפוייסת מההתחלה ובעצם מסכימה עם רוב הטענות כאן בבלוג.

כמה דברים:

1. אתה צודק בכך שככל הנראה גם במשרד הבריאות יש בזבוז. גם בכל עסק. הסוד הוא במידתיות. מלבד זאת, אנחנו לא עוסקים כאן במשרד הבריאות, אלא בצה"ל, שהוא למעשה גוף שרוב האזרחים מכירים מקרוב ומקדישים לו שנים מחייהם - ועל זה בעצם העניין. מן הסתם תפריע לי גם העובדה שבמשרד הבריאות יש בזבוז והמנכ"ל אינו יודע לנהל את התקציב בצורה נכונה, אבל כנראה שאז כותרת הבלוג הייתה "תנו למשרד הבריאות להתייעל" ולא זו הנוכחית.

2. אני שמח שאתה מודע לעובדה שהקצינים הבכירים בצה"ל עושים דברים לא ראויים ויש מקום לבקר אותם. אכן, הם תרמו לא מעט משנותיהם הטובות למען המדינה. אבל היכן עובר הגבול? האם אל"מ זכאי לשבע פקידות מצודדות וחינניות על חשבון משלם המיסים (לפי תקן שהוא קובע)? האם אלופים זכאים לשירותי בישול וניקיון של חיילי חובה?

3. הטענה שלך לגבי חברת הקייטרינג בעצם מסכמת את שורש הבעיה, ואתה אף מתייחס לכך - חיילי החובה הם משאב זול שניתן לנצל. אתה טוען שלהוציא קציני חובה לטיולים זו דרך לשמר אותם בארגון, ובעקיפין הגיוס של חיילי החובה לעשות עבודות שכאלו תורם לארגון. הבעיה היא שוב, במידתיות. וכן, אני בהחלט חושב שיש יותר בזבוז במערכים אחרים (הצניחות, הטנקים וכו') - אבל הדוגמה הזו צורמת במיוחד. הייתי עד גם לגרועות יותר.

ברגע שמשתמשים בחברת קייטרינג וההוצאה היא שקופה יותר וכואבת יותר, וחיילים מקבלים שכר ולא מגויסים בכפיה - צה"ל חייב להתייעל. הוא יגייס רק את מי שהוא צריך. הוא ישקיע רק בפעילויות חשובות. הוא יבזבז פחות כסף כי כארגון זה יעלה לו יותר. כמו כן, אם יהיה קיצוץ בתקציב הביטחון, צה"ל באמת יתייעל ולא יפצה על המחסור בקצינים, אזרחים עובדי צה"ל ואנשי מילואים עם חיילי החובה הזולים.

המדינה תרוויח מכך והאזרחים ירוויחו מכך.

eitan אמר/ה...

שלום שי,

יכול להיות שלא הייתי מספיק ברור. אני מסכים איתך בשתי נקודות, וחולק בנקודה השלישית כדלהלן:
1. אני חושב ששכר לאנשי חובה הוא נכון קודם כל כי הוא הוגן במצב שבו הגיוס הוא חלקי ולא של כל האוכלוסיה. חוץ מזה אני חושב שהוא יכול גם להיות יעיל יותר מבחינה כלכלית.

2. אני בטוח שצה"ל יכול להתייעל בלי קשר לסוגית שכר החובה כמו הרבה גופים ציבוריים אחרים.

3. אני חושב שדוגמת טיול הבוקר של האלוף, והאמירות שלך בסגנון "לכל קצין ג'ובניק בן שלושים, יש לשכה, רכב ונהג" או "שלכל אל"מ יש שבע פקידות חינניות ומצודדות" הם סוג של עיוות. הן בדרך כלל אינן נכונות, וגם כאשר הן נכונות, הן לא בהכרח הוכחה לחוסר יעילות:
א. כאמור אני קצין ג'ובניק בן 30, חולק חדר עם עוד קצין, עם רכב, בלי נהג. אחראי על תקציב של כמה מליונים מכספי משלם המסים, שכנראה מצדיק חצי חדר, אולי גם רכב.
ב. לאל"מ שלי אין 7 פקידות. יש לו רל"ש צעיר, ורל"שית מעל גיל 40. אני מסרב להתייחס לרמת המצודדות של שניהם. ביחידתי מקובל לבחור אנשים לפי כישוריהם ולא לפי מידת המצודדות שלהם. בצבא מתעניינים בעוד דברים חוץ מבחורות צעירות וחינניות, והרמטכ"ל הוא לא גבר גבר שמנסה לעשות עליהן רושם.
למעשה לא נתקלתי באף אל"מ עם 7 פקידות, אבל יכול להיות שלא חיפשתי מספיק אל"מים, או שלא חיפשתי מספיק פקידות.
ג. לגבי הטיול של אלוף הפיקוד. כפי שכתבתי, יש לחלק לשתי סוגיות. האחת האם ראוי להשתמש באנשי חובה. השניה, האם ראוי להוציא כמות כסף או עבודה שוות כסף כפי שהוצאה על הטיול. לשאלה השניה עניתי - תלוי אם זה משרת את משלם המיסים או לא. ולכן כפי שחברות עסקיות מחליטות שזה מועיל להן, גם הצבא יכול להחליט שזה מועיל לו.
לגבי השאלה הראשונה עניתי שאם זה מועיל לבטחון המדינה, אין סיבה שאנשי חובה לא יעשו זאת, עד גבול הטעם הטוב.
המסקנה היא שקשה להוכיח משהו מהדוגמה הזו, למרות שאפשר לנפח אותה למימדים מרשימים. הבזבוז, והכסף הגדול הם בכל מקרה לא שם.

אם אתה רוצה לגרום לצבא להתייעל אתה מוזמן להפנות את האצבע אל הגורמים הבזבזניים באמת במקום להצטרף לפסטיבל הדמגוגיה. ברמה המוצהרת אתה אזרח שוחר טוב, המחפש לייעל את הצבא של מדינתך. אך ברמה הלא מוצהרת של דבריך נשמע כאילו יש לך משהו אישי נגד הצבא. האם אתה אוהב את חיילי צה"ל שמגנים עליך ?

שי אמר/ה...

איתן,
גילוי נאות - הצבא בזבז לי שלוש שנים מהחיים. במהלכן ראיתי איך התקציב מחולק בשטח. ראיתי אל"מים עם 7 פקידות. ראיתי רס"נים עם רכב. ראיתי שכל מה שניסו למכור לי על הצבא פשוט לא עובד בבסיס בו שירתתי (הקודקוד המרכזי של משולש הברזל).

באשר לאהבתי לחיילי צה"ל - הרי שאין לי שום דבר נגדם. הם אחיי ואחיותיי. התלונות שלי הם נגד המערכת והמדינה.

האם חיילי צה"ל מגנים עליי? אני חושש שרובם לא עוסקים בכך. אלו שכן... ובכן, חוששני שאאלץ להיכנס לויכוח פוליטי שאני לא בטוח שראוי כאן.

ולענייננו:
1. ברגע שיש שכר מינימום לחיילים אנחנו פותרים המון המון מהבעיות שלנו. זה מאפשר לעבור לגיוס סלקטיבי ולא להתייחס לחיילים כאל עבדים. זה מונע תופעות של אדונים ומשרתים, משום שברגע שלהחזיק את החייל עולה כסף, מנצלים אותו בצורה יעילה יותר - הוא כואב בכיס. ואם אין מה לעשות איתו - שולחים הביתה. לא משאירים אותו להירקב במשרד וקוראים לו כשצריך.

המצב הקיים, בו חיילים מקבלים 356 שקל בחודש, אינו מאפשר בחינה והערכה של הסיטואציות הללו. הצבא מסתכל בראייתו הצרה ורואה שיותר משתלם לו להעסיק חיילים מאשר לשכור חברת קייטרינג. המדינה לא מתערבת כי הצבא לא מאפשר בקרה על התקציב. וכך האזרחים נתונים לפופוליזם ולדמגוגיה - אני אהיה לארג' איתך - משני הצדדים.

בצבא מקצועי לא תראה תופעות כאלה. בצבא מקצועי אפשר לפנק את החיילים והאלופים, אבל תוך שקיפות. אין לי שום התנגדות שקציני הפיקוד ייצאו לטיול על חשבון משלם המיסים. יש לי התנגדות לניצול העבדים המגויסים בכפייה תוך מנטרת "צבא העם" ה"מגן עליי" לעבודות בזויות כגון אלו - דרך קבע (מילא אם היה מדובר באירוע נקודתי ויחיד. מנסיוני הוא לא. זה רק אחד מני רבים, החמורים ממנו יותר או פחות).

חיילי חובה אלו אינם מגנים עליי. הם סחורה של הקצינים הבכירים במפקדת פקמ"ז. והשיטה היא זו שמאפשרת לעיוות המוסרי הזה לעבור בשתיקה.

eitan אמר/ה...

שלום שי,

אין צורך לשכנעני בנחיצותו של השכר לאנשי החובה. הסברתי כבר שאני תומך בו.

מה שאני לא מבין זה מדוע אתה תומך בו: "האם חיילי צה"ל מגנים עליי? אני חושש שרובם לא עוסקים בכך. אלו שכן... ובכן, חוששני שאאלץ להיכנס לויכוח פוליטי שאני לא בטוח שראוי כאן."

המסקנה ההגיונית מדבריך אינה הוספת שכר לאנשי חובה, אלא ביטול של הגוף המיותר הזה שנקרא צה"ל משום שהוא עוסק במלאכה מיותרת (במקרה הטוב).
אשמח להבין באיזה סוג צבא אתה תומך.

שי אמר/ה...

איתן,
אני תומך בשכר מינימום לחיילים ובגיוס סלקטיבי, של החיילים הנחוצים לצה"ל, בלבד. כל זאת מתוך מטרה לעבור באופן הדרגתי לצבא מקצועי, אשר מקבל מגייס כוח אדם לפי מנגנון התנדבותי ולא כפוי.