למי להצביע?

הבחירות הן הזדמנות לאזרח להשפיע על קובעי המדיניות.
אנסה לרכז כאן קטעים מתוך המצעים של המפלגות השונות ולבחון מי מהמפלגות מצהירה על תמיכה בהתמקצעות של צה"ל, בהתרכזותו במשימות צבאיות, במתן שכר מינימום לחיילים ובצמצום גיוס החובה.


מרצ:
http://www.myparty.org.il/aspx/values.pdf תפישת הבטחון
דרוש שינוי במבנה כוחות הבטחון לנוכח התמורות האזוריות (הצבאיות והמדיניות), בהתאם לעקרונות הבאים: מערכת של הרתעה והתרעה שתאפשר הגנה אל מול האיום הקונבנציונלי והבלתי קונבנציונלי; צבא סדיר המבוסס על מערכי מודיעין ואויר חזקים, ומערכי ים ויבשה מתקדמים; צבא העוסק במשימות צבאיות בלבד; גופי בטחון כמו משטרה, משמר הגבול ואחרים העוסקים במשימות בטחון ושיטור ותפקידים אזרחיים אחרים.

צבא וחברה
מקומו המרכזי של הצבא בחברה בישראל וחובת הגיוס הכללית גובים מחיר כלכלי כבד של ימי מילואים ושירות סדיר ממושך, ומקבעים אי שוויון בחברה הישראלית. יש להיערך לקראת ארגונו מחדש של צה"ל כצבא מיומן ומקצועי שיעסוק במשימות הצבאיות הכרוכות בשמירה על הבטחון.

• שירות חובה המכשיר גברים ונשים למקצועות בסיסיים שישָמר גרעין סדיר לפעילות צבאית שוטפת; שירות המשך דיפרנציאלי לתפקידי פיקוד ותפקידים מקצועיים. גיל המשרתים ומשך השירות יגזרו מצרכי השירות וההכשרה הנדרשת.
  במידה שלא יונהג שרות דיפרנציאלי יקוצר שירות החובה לשנתיים לשני המינים.
• יוקם מנגנון שקוף לבחינת בקשות לפטור משרות צבאי מטעמי דת ומצפון לאלה שאינם מסוגלים כלל לשרת במסגרת צבאית, כמקובל במדינות דמוקרטיות אחרות.
• השירות בסדיר יזכה את המשרת בשכר הולם.
• מערך המילואים ישמש להכשרה, אימונים ולעת חירום. משימות הבטחון השוטף יוטלו על הצבא הסדיר וצבא הקבע.

העבודה: אין אתר עם מצע. בכנסת הקודמת עמיר פרץ קידם את החוק לשכר מינימום לחיילי חובה, ואילו יו"ר המפלגה, אהוד ברק, שר הביטחון התנגד לה (לינק לכתבה על הויכוח).



קדימה: אין התייחסות במצע
ליכוד: אין התייחסות במצע


ישראל ביתנו: http://www.beytenu.org.il/85/547/article.html

חובה לשרת את המדינה

שרות צבאי ולאומי

8) כל אזרח בישראל ימלא את חובתו בגיוס לצה"ל לפי קביעת מערכת הביטחון.

9) יהודי- חרדי וערבי יוכלו,כתחליף לשרות בצה"ל, למלא את חובתם ב"שרות לאומי" במערכות הסעד הרפואה ובמגזר החברתי שבאזור מגוריהם.

10) מי שיסרב לשרת בצה"ל או בשירות הלאומי , יקבל מעמד של תושב קבע, אך לא יוכל לבחור ולהיבחר ואזרחותו תהיה בבחינת "אזרחות מופחתת".

מה התפקיד של צה"ל? תשובתו של דוד בן גוריון.

נספח ג'

ראש הממשלה
ירושלים, כ' בכסלו תשי"ג
8 בדצמבר 1952

לראש המטה הכללי, רב אלוף מרדכי מקלף
משרד הביטחון.

א. בטחון ישראל נשען על יכולתו הכוללת של עם ישראל, היכולת הצבאית, המשקית, הכספית והמוסרית. הצבא הוא כמובן אחד הגורמים המכריעים, אבל בשום אופן לא הגורם היחיד.
ב. הצבא הסדיר צריך להיות מוכן לקיים בכל שעה הבטחון השוטף ולבלום פלישה פתאומית של אויב עד גיוס מלוא יכלתו של העם. שיא כוח האדם המגויס הכולל צבא החובה, צבא הקבע והאזרחים העובדים בצבא - עולה כרגע על מידת יכלתה המשקית והכספית של המדינה ועל הצורך האמתי של הצבא הסדיר ומהווה משום כך תקלה רצינית לבטחון המדינה, מפני שמחליש ואולי אף מערער כוחה המשקי והכספי של המדינה.
ג. יש לקצץ לא פחות משלושת אלפים אזרחים בשרות הצבא, ולבטל כל הפונקציונלים (בין חיילים ובין אזרחים) שאין עבודתם צריכה להיעשות דווקא בצבא, ואפשר לעשותה בבתי מלאכה אזרחיים או על ידי קבלנים פרטיים.
ד. שיא כוח האדם בצבא הקבע גבוה למעלה מן הצורך ומן היכולת, ויש להקטינו באלפיים איש, ולשחרר כל הבלתי יעילים והבלתי הכרחיים. אם אי אפשר להפחית כל האלפיים בבת אחת או במשך זמן לא רב ביותר - יש מן הצורך למצוא קיצוצים אחרים, שלא יפגעו בכוח המלחמתי והחינוכי של הצבא.
ה. יש לפטר משרות חובה כל אלה שהצבא חייב בתמיכת משפחתם בסכומים ניכרים, לאחר שעברו אימון בסיסי, (בכתב יד: מלבד בעלי מקצוע חיוניים לצה"ל)
ו. יש לבטל כל כפילות בפעולת משרד הבטחון והמטה, ודרוש תיאום יותר אמיץ בין הזרוע האזרחית והזרוע הצבאית של הביטחון.
ז. יש להרחיב פעולת גדנ"ע. אם הנוער בגיל 14-18 יקבל הכשרה טרום צבאית וחינוך חלוצי - תעלה איכותו של הצבא בשרות חובה. הרחבת הפעולה בגדנ"ע יש לבצע בשותפות אמיצה עם משרד החינוך.
ח. יש לגשת בהקדם להכנת התקציב לשנת 1953/4. יחד עם עיבוד תקציב זה רצוי שהמטה יכין תכנית מינימלית אך הכרחית של רכש וציוד ומבנים לשנים הקרובות.

ד. בן גוריון