נשיא ארצות הברית ניקסון הקים את ועדת גייטס במרס 1969, בראשות שר ההגנה לשעבר תומס גייטס.
מילטון פרידמן, הכלכלן היהודי-אמריקאי זוכה פרס הנובל, שהיה חבר בועדה, ניצל את מיטב כשרונו הרטורי כדי לשכנע את חברי הוועדה בנחיצותו של צבא המבוסס אך ורק על מתנדבים. באחד השימועים שנערכו בוועדה התרעם מפקד הכוחות האמריקאיים בווייטנאם, ויליאם ווסטמורלנד, ואמר שאינו מעוניין לפקד על צבא של "שכירי חרב". פרידמן לא נבהל והזדרז להשיב לו בשאלה: "היית מעדיף לפקד על צבא של עבדים?" וסטמורלנד רתח: "אני לא אוהב שקוראים למגויסים הפטריוטיים שלנו עבדים," אמר. "אני לא אוהב שקוראים למתנדבים הפטריוטיים שלנו שכירי חרב," החזיר לו פרידמן – והטעים שאם הם אכן כאלה, הרי הוא עצמו פרופסור 'שכיר חרב', וּוסטמורלנד - גנרל 'שכיר חרב', וכולנו שוכרים עורכי דין 'שכירי חרב', וקונים בשר מקצבים 'שכירי חרב'.
נראה שאנחנו יכולים ללמוד ממדינות אחרות שביצעו את המעבר מגיוס חובה לצבא מקצועי - איך בוצע השינוי, ומי היחס כלפיו לאחר שחלפו עשרות שנים. אשתדל לפרסם פוסטים בנושא מדי פעם.
רשומות
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה