מה התפקיד של צה"ל? תשובתו של דוד בן גוריון.

נספח ג'

ראש הממשלה
ירושלים, כ' בכסלו תשי"ג
8 בדצמבר 1952

לראש המטה הכללי, רב אלוף מרדכי מקלף
משרד הביטחון.

א. בטחון ישראל נשען על יכולתו הכוללת של עם ישראל, היכולת הצבאית, המשקית, הכספית והמוסרית. הצבא הוא כמובן אחד הגורמים המכריעים, אבל בשום אופן לא הגורם היחיד.
ב. הצבא הסדיר צריך להיות מוכן לקיים בכל שעה הבטחון השוטף ולבלום פלישה פתאומית של אויב עד גיוס מלוא יכלתו של העם. שיא כוח האדם המגויס הכולל צבא החובה, צבא הקבע והאזרחים העובדים בצבא - עולה כרגע על מידת יכלתה המשקית והכספית של המדינה ועל הצורך האמתי של הצבא הסדיר ומהווה משום כך תקלה רצינית לבטחון המדינה, מפני שמחליש ואולי אף מערער כוחה המשקי והכספי של המדינה.
ג. יש לקצץ לא פחות משלושת אלפים אזרחים בשרות הצבא, ולבטל כל הפונקציונלים (בין חיילים ובין אזרחים) שאין עבודתם צריכה להיעשות דווקא בצבא, ואפשר לעשותה בבתי מלאכה אזרחיים או על ידי קבלנים פרטיים.
ד. שיא כוח האדם בצבא הקבע גבוה למעלה מן הצורך ומן היכולת, ויש להקטינו באלפיים איש, ולשחרר כל הבלתי יעילים והבלתי הכרחיים. אם אי אפשר להפחית כל האלפיים בבת אחת או במשך זמן לא רב ביותר - יש מן הצורך למצוא קיצוצים אחרים, שלא יפגעו בכוח המלחמתי והחינוכי של הצבא.
ה. יש לפטר משרות חובה כל אלה שהצבא חייב בתמיכת משפחתם בסכומים ניכרים, לאחר שעברו אימון בסיסי, (בכתב יד: מלבד בעלי מקצוע חיוניים לצה"ל)
ו. יש לבטל כל כפילות בפעולת משרד הבטחון והמטה, ודרוש תיאום יותר אמיץ בין הזרוע האזרחית והזרוע הצבאית של הביטחון.
ז. יש להרחיב פעולת גדנ"ע. אם הנוער בגיל 14-18 יקבל הכשרה טרום צבאית וחינוך חלוצי - תעלה איכותו של הצבא בשרות חובה. הרחבת הפעולה בגדנ"ע יש לבצע בשותפות אמיצה עם משרד החינוך.
ח. יש לגשת בהקדם להכנת התקציב לשנת 1953/4. יחד עם עיבוד תקציב זה רצוי שהמטה יכין תכנית מינימלית אך הכרחית של רכש וציוד ומבנים לשנים הקרובות.

ד. בן גוריון